ניבולומאב 26.04.2020

הערכה מבוססת מודל של פרופיל סיכון-מול-תועלת של ניבולומאב במשטרי טיפול שונים בסוגי גידולים רבים

בפוסטר שהוצג בכנס ESMO 2018 מתואר מחקר גישור לבטיחות ויעילות (bridging safety and bridging efficacy) בו נעשתה השוואה בין החשיפה לתרופה בטיפול במשטרים אחידים (flat regimes) למול המשטר הסטנדרטי

ניבולומאב Nivolumabי(Nivo) הוא נוגדן הומני מסוג IgG4, המכוון לנקודת בקרה חיסונית PD-1י(programmed death 1), ומאושר לטיפול בסוגים רבים של גידולים במדינות רבות בעולם כולל ארה"ב והאיחוד האירופי. מינון של 3 מ"ג/ק"ג אחת לשבועיים (Q2W) נבחר כמינון הסטנדרטי במחקרים המרכזיים זאת בהתבסס על נתונים נרחבים שהתקבלו ממחקרים שהסתמכו על טווח מינונים זה (1 עד 10 מ"ג/ק"ג Q2W). למעשה, מינון זה הוכח כיעיל ובעל יתרון על פני סטנדרט הטיפול הקיים (SOC) בסוגי רבים של גידולים, כולל מחקרים שבחנו יעילות ובטיחות במלנומה (MEL), קרצינומה של תאים כלייתיים (RCC), סרטן ריאות קשקשי שאיננו מתאים קטנים (SQ NSCLC), ו-NSCLC שאיננו קשקשי (NSQ NSCLC).

משטרי מינון  אחידים (flat regimes) של 240 מ"ג ניבולומאב אחת לשבועיים (Q2W) ו-480 מ"ג אחת ל-4 שבועות (Q4W) אושרו לאחרונה בארה"ב ובאירופה על פני אינדיקציות שונות נוספות. זאת בכדי לספק אפשרויות טיפול גמישות ונוחות בנוסף למשטר המבוסס על 3 מ"ג/ק"ג Q2W. שינויים אלה התבססו על ידי מודלים  מבוססים על נתוני יעילות ובטיחות זמינים.

בפוסטר שהוצג בכנס ESMO 2018 מתואר מחקר גישור לבטיחות ויעילות (bridging safety and bridging efficacy) בו נעשתה השוואה בין החשיפה לתרופה בטיפול במשטרים אחידים (flat regimes) למול המשטר הסטנדרטי (המבוסס על 3 מ"ג/ק"ג Q2W). ניתוח הנתונים בוצע על 3,817 חולים עם מלנומה, סרטן ריאות שמקורו בתאים קטנים וסרטן ריאות שמקורו אינו בתאים קטנים, קרצינומה של תאים כלייתיים, קרצינומה של תאים קשקשיים של הראש והצוואר, קרצינומה של השתן, לימפומה של הודג'קין קלאסית, קרצינומה הפטוצלולרית, וקרצינומה של המעי הגס וסרטן קיבה.

ההשפעה של ההבדלים בחשיפה הנובעים ממשטרי הטיפול השונים על הבטיחות הוערכה בעזרת מודלים של הערכת תופעות לוואי. מודלים אלו כללו מדידה של זמן עד לאירוע של תופעת לוואי כלליות (TRAE) ותופעות לוואי על רקע חיסוני (IMAE) מרמה 2 ומעלה.

ההשפעה של ההבדלים בחשיפה המוקדמת (חודש 1) על יעילות הטיפול הוערכה על פי מודלים להערכת שגשוג הגידול והישרדות כללית (OS). בנוסף, בוצע אומדן של התפוסה של קולטני PD-1 בתוך הגידול (receptor occupancy RO). אומדן זה מספק הערכה עקיפה להשפעה הפוטנציאלית של משטרי החשיפה השונים על יעילות הטיפול.

הריכוז הממוצע, הדינמי בזמן, במצב יציב (time-averaged concentration at steady-state) במינונים של 240 מ"ג Q2W ו-480 מ"ג Q4W היה דומה לזה שהתקבל בטיפול ב-3 מ"ג/ ק"ג Q2Wי(<6% הפרש), ואילו הריכוז שיא וממוצע משך הזמן לאחר מתן המינון הראשון היו גבוהים יותר בטיפול ב-480 מ"ג  Q4W.

ההסתברות המצטברת להיארעות של תופעות לוואי חיסונית מדרגה ומעלה  או תופעות לוואי כלליות הקשורות בטיפול הייתה דומה בין סוגי המשטרים השונים שנבחנו בעבודה זו (<1% הפרש לאחר שנתיים). יחסי החשיפה-תגובה בין התכווצות הגידול ושיעורי שגשוג הגידול היו שטוחים. הישרדות כוללת תחת משטר NIVOי240 מ"ג Q2W ו-480 מ"ג Q4W בהשוואה לטיפול סטנדרטי הייתה חזויה להיות דומה ליחס שהתקבל במשטר של 3 מ"ג/ ק"ג Q2W בהשוואה לטיפול סטנדרטי. אומדן החציוני של תפוסת קולטני PD1 במצב steady state היה צפוי להישמר מעל 90% תחת שלושת משטרי המינון שנבחנו במחקר זה.

מחברי עבודת מחקר זו מסכמים כי יחס הסיכון לתועלת בשימוש במשטרי טיפול NIVOי240 מ"ג Q2W ו-480 מ"ג Q4W צפוי להיות דומה לזה של משטר הטיפול 3 מ"ג/ ק"ג Q2W, עם יתרון הנוחות והגמישות הנוספת עבור החולים והמטפלים.

מקור: 

https://oncologypro.esmo.org/meeting-resources/esmo-2018-congress/Model-Based-Assessment-of-Benefit-Risk-Profile-of-Nivolumab-NIVO-Flat-Dosing-Schedules-Q2W-and-Q4W-Across-Multiple-Tumor-Types

נושאים קשורים:  ניבולומאב,  מינונים,  ESMO,  מחקרים
מאמרים נוספים שיעניינו אותך
תגובות