ניבולומאב 24.11.2019

שרידות ללא צורך בטיפול לאחר הפסקת משלב ניבולומאב ואיפילימומאב בסרטן הכליה

במטופלים עם סרטן כליה מתקדם שלא טופלו קודם לכן, הדגימו ניבולומאב ואיפילימומאב יתרון על פני סוניטיניב בהיבט שרידות ללא צורך בטיפול נוסף

לאור העובדה כי טיפולים אימונו-אונקולוגיים יכולים להוביל לתקופות של שליטה במחלה ללא צורך בטיפול נוסף ישנו צורך בתוצאים חדשים (endpoints) אשר באמצעותם ניתן להעריך תגובה לטיפול. אחד התוצאים הללו הוא שרידות ללא צורך בטיפול (treatment-free survival) אשר מאפיין את הפעילות נוגדת הגידול והרעילות בתקופה שלאחר הפסקת הטיפול האימונו-אונקולוגי ועד להתחלת טיפול סיסטמי עוקב או מוות.

במסגרת מחקר ה-CheckMate 214, שילוב של ניבולומאב ואיפילימומאב הודגם כמשפר שרידות כללית ושיעורי תגובה לעומת סוניטיניב במטופלים עם סרטן כליה מתקדם שלא טופלו קודם לכן. בעבודה זו החוקרים ביקשו לבחון את השרידות ללא צורך בטיפול של אוכלוסיית ה"כוונה לטפל" ומטופלים עם מאפייני סיכון חיוביים (favorable) ממחקר ה-CheckMate214 באמצעות אנליזת פוסט-הוק.

במסגרת המחקר המטופלים חולקו ביחס של 1:1 לקבל ניבולומאב במינון 3 מ"ג/ק"ג ואיפילימומאב במינון 1 מ"ג/ק"ג כל שלושה שבועות עד לקבלת ארבע מנות, ולאחר מכן מינון זהה של ניבולומואב כל שבועיים או סוניטיניב במינון 50 מ"ג פעם ביום במשך ארבעה שבועות עם הפסקה של שבועיים לאחר מכן. שרידות ללא צורך בטיפול הוגדרה כזמן בין הפסקת הפרוטוקול הטיפולי (ובכלל זה בגלל התקדמות מחלה או רעילות) ותחילת טיפול סיסטמי נגד הגידול או תמותה.

החוקרים מצאו כי באוכלוסיית ה"כוונה לטפל", הזמן מרנדומיזציה ועד הצורך בטיפול סיסטמי נוסף או תמותה היה ארוך באופן מובהק סטטיסטית במטופלים שקיבלו ניבולומאב ואיפילימומאב (550 מטופלים - זמן חציוני 18.5 חודשים [15.0-23.3]). זאת, לעומת המטופלים שקיבלו סוניטיניב (546 מטופלים-זמן חציוני 10.5 חודשים [9.7-12.5]) עם יחס סיכונים של 0.63 (רווח בר-סמך 95%, 0.55-0.73; p<0.0001). לאחר 30 חודשים, 38% לעומת 22% מאוכלוסיית ה"כוונה לטפל" בקבוצות הניבולומאב-איפילימומאב והסוניטיניב, בהתאמה, נותרה בחיים ולא קיבלו טיפול סיסטמי נוסף. בתת-קבוצה של מטופלים עם מאפייני סיכון חיוביים לא נמצא הבדל מובהק סטטיסטית בין מטופלים שקיבלו ניבולומאב ואיפילימומאב לעומת מטופלים שקיבלו סוניטיניב בהיבט הזמן מרנדומיזציה ועד הצורך בטיפול סיסטמי נוסף או תמותה.

מדד השרידות ללא צורך בטיפול נוסף ((treatment free survival באוכלוסיית ה"כוונה לטפל" היה ארוך באופן מובהק סטטיסטית במטופלים שקיבלו ניבולומאב ואיפילימומאב לעומת המטופלים שקיבלו סוניטיניב (יחס סיכונים, 0.54; 0.46-0.62; p<0.0001). שרידות ללא צורך בטיפול נוסף בקבוצת הניבולומאב עם איפילימומאב היתה 3.0 חודשים לעומת 1.3 חודשים בלבד בקבוצת הסוניטיניב. לאחר 24 חודשים, 21% ו-7% מהמטופלים בקבוצות הניבולומאב-איפילימומאב והסוניטיניב, בהתאמה נותרו בחיים ולא נזקקו לטיפול נוגד גידול סיסטמי נוסף.

שרידות ללא צורך בטיפול נוסף היתה ארוכה יותר גם בקרב מטופלים עם מאפייני סיכון חיוביים שקיבלו ניבולומאב ואיפילימומאב לעומת סוניטיניב עם זמן חציוני של 6.3 חודשים לעומת 1.1 חודשים ויחס סיכונים של 0.47 (רווח בר-סמך 95%, 0.34-0.65; p<0.0001).

החוקרים מסכמים כי על בסיס ממצאים ממחקר ה-CheckMate214, ניבולומואב ואיפילימומאב מאריכות את הזמן מרנדומיזציה ועד תחילת טיפול סיסטמי נוגד סרטן או תמותה לעומת סוניטיניב בקרב אוכלוסיית ה"כוונה לטפל". בהיבט שרידות ללא צורך בטיפול נוסף ((treatment free survival, ניבולומאב ואיפילימומאב מדגימות יתרון על פני סוניטיניב הן באוכלוסיית ה"כוונה לטפל" והן במטופלים עם מאפייני סיכון נמוך.

מקור: 

MacDermott, DF. et al. ASCO GU 2019

 

נושאים קשורים:  ניבולומאב,  איפילימומאב,  סוניטיניב,  שרידות ללא צורך בטיפול,  סרטן תאי כליה,  תוצאים,  מחקרים
מאמרים נוספים שיעניינו אותך